מבקעת בית הכרם

אזהרה: הטיול מיועד למטיילים מיטיבי לכת בלבד, בעלי כושר גופני גבוה, אין לערוך את הטיול ללא היכרות מוקדמת עם השטח. יש להצטייד במפות, בנעלי הליכה טובות, בכמות מספקת של מים ובמזון, הרשימה מופיעה כמידע בלבד. אין לראות ברשימה זו הזמנה לציבור כל המטיילים.

אזהרה: הטיול מיועד למטיילים מיטיבי לכת בלבד, בעלי כושר גופני גבוה, אין לערוך את הטיול ללא היכרות מוקדמת עם השטח. יש להצטייד במפות,בנעלי הליכה טובות, בכמות מספקת של מים ובמזון, הרשימה מופיעה כמידע בלבד. אין לראות ברשימה זו הזמנה לציבור כל המטיילים.

הגעה למסלול – נצא מהצימר של הכפר הסקנדינבי , בהר חלוץ עד צומת לבון, שם נפנה שמאלה לכיוון כרמיאל, על כביש מעלות – כרמיאל (854) בכרמיאל נפנה שמאלה על כביש עכו-עמיעד (85 ) עד לצומת המערבית של העיירה רמה. השוכנת כ-5 קילומטר ממזרח לכרמיאל. נכנס לכפר ונחצה אותו במגמה כללית לצפון-מערב. בקצה הכפר ניפרד מן הרכב, ונצעד בשביל החוצה כרם זיתים ומגיע בסופו של דבר לערוצו של נחל תליל, שגדותיו בולטות מאוד בנוף. במדרון המערבי, הפונה אלינו, נראה היטב את פתחה של מערת שזור.

המסלול
נטפס במעלה הנחל ונציץ למערת שזור. זו היא מערה קארסטית, המשמשת משכן לעיזיו של רועה מן הכפר נחף. נמשיך במעלה הנחל עוד כ-150 מטרים מעל המערה (נ.צ.18110,26145) שם נצא מן הערוץ ונמשיך בשביל לכיוון צפון-מזרח, במקביל לנחל. השביל יוביל אותנו חזרה לכיוון הערוץ (לא להיבהל מהחורש באיזור הנחל) עד שנגיע לשטח המעובד בנ.צ. 18145,26185, ומשם נפנה צפונה לכיוון קו הטלפון המשרת את תושבי מצפה חרשים. נאתר בשטח את השבילים במובילים לקו הטלפון, ונמשיך מזרחה לאורכו של הקו. לאחר כ-200 מטרים נפגוש בדרך עפר שחוצה את קו הטלפון.
לאחר שדרך זו נפרצה בשטח, כיסו אותה מחדש באבנים החצובות. נמשיך בדרך (אפשר גם במקביל לקו הטלפון ולהגיע לחרשים) לאורך קו הרכס, עד לבריכות המים שך מצפה חרשים.
כאן נפנה שמאלה, ולאחר צעידה קצרה ננחת בחרשים. היישוב הוקם בתחילת שנות ה-80 במסגרת הקמת המצפים בגליל, בחרשים מתגוררות כ-40 משפחות. נרד בכביש לתוך היישוב. בצומת ה-T הראשונה נפנה שמאלה (צפונה) ונמשיך במורד עד לשביל המסומן בצבע שחור, בין בתי משפחות שטיין-שניידר להנקין. השביל יורד בסופו שך דבר לפקיעין. תחילה הוא עובר בתוך חורש יפהפה, ואחר כך בין כרמי הזיתים של פקיעין. השביל עובר דרך תל חרשים, שמשמו נגזר שם המצפה החדש, מגיע לפקיעין ומוליך אותנו היישר למערת רשב"י. על פי המסורת, זו המערה שבה הסתתרו מפני הרומאים רבי שמעון בן יוחאי ובנו אלעזר. כאן, במשך 13 שנים, ישבו השניים וכתבו את ספר "הזוהר," כשהם אוכלים מפירות על עץ החרוב ושותים ממי המעיין שבמקום.

נעלה בשביל שמעל למערה אל הכביש הראשי החוצה את פקיעין. נצעד בכביש שמאלה כ-400 מטרים, עד לעיקול החריף.כאן נפנה צפונה ונעלה בשביל המסומן בצבע כחול ופונה לרכס פקיעין. השביל עולה במתינות לכיוון קו הרכס, ולאחר כשני קילומטר מגיע לאוכף, שבו הוא פוגש שביל נוסף (ירוק) המגיע ממזרח. בנקודה זו אפשר לסטות מעט מן המסלול "הרשמי" שלנו, ולצעוד מעט מזרחה, לעבר נ.ג.886. גלים קטנים של אבנים (רוג'ומים) מסמנים את הדרך וכן גם סימון אדום, שאין להסתמך עליו. ליד נ.ג.886. שוכנת הוטה (בור קארסטי גדול) מרשימה. בחודש מאי מתווספת לכאן אטרקציה נוספת: הפריחה הלבנה של השושן הצחור. בדרך להוטה נמצאת גם מערת נטיפים נאה, אך אין להיכנס לתוכה בסתיו או בחורף, כדי שלא לפגוע במנוחת העטלפים הרדומים ששוכנים בה. נחזור לשביל הכחול ונמשיך לצעוד בו בין עצי החורש. בעיקול השביל שמאלה (נ.צ. 18330,26690) אפשר לפנות ימינה למסלעה הגדולה, הנמצאת כ-250 מטרים מאיתנו. בראשה קיימת תצפית מרשימה על נחל כזיב העילי והרים אדיר, חירם ומירון.
נחזור לשביל הכחול ונמשיך בו לחורבת חותם – חורבה יפהפיה, שמאז חורבנה בשלהי התקופה הביזאנטית לא נושבה עוד. בחורבה יש בתי בד אחדים ובורות מים רבים. המטיילים מתבקשים למשנה זהירות, כדי שלא ליפול לתוך אחד מן הבורות. בתום הסיור בחורבה נרד בשביל הכחול לעין חותם, מקום שבו כדי לנפוש מעט וליהנות מקרירות המים ומהעצים. המטיילים בקיץ יזכו בתוספת תאנים על חשבון הבית. נמשיך בשביל בכחול לכפר חורפיש, שם מסתיים הטיול. שם יחכה לנו הרכב המאסף.